נשים בצבא

הצבא תופס מקום מרכזי בחברה הישראלית ובהגדרת הישראליות והאזרחות. הצבא הוא ארגון ממוגדר הפועל ברמה הכי בסיסיות שלו על בסיס מגדר. ניתן לראות זאת בדוגמאות רבות. מיון ושיבוץ – מין הוא הבסיס לקביעת תפקידו של החייל והחיילת בצבא. אפשרויות השירות של האישה נקבעות קודם כל על פי מינה ואח"כ לפי נתונים אחרים. ישנם תפקידים שכלל לא נפתחים בפני בנות. ישנם תפקידים המרחיבים את התפקיד הנשי – פ"פ, משקי"ת ת"ש. התלונה הפמיניסטית המרכזית היא שנשים לא עושות תפקידים קרביים. תפקידי היוקרה בצבא הם תפקידים קרביים והדרתן של נשים מתפקידים אלה משפיעה הן על שירותן ועל האזרחות אחרי הצבא. השירות בצבא מאפשר יצירת רשתות חברתיות  שנשים בד"כ לא פתוחות כיוון שלא הגיעו ליחידות אלה. כמו כן בכל מקום עבודה בארץ בודקים האם ומה עשית בצבא. גם נשים שהצליחו להתקדם לדרגות בכירות יותר יתקשו להמיר את היוקרה הצבאית ביוקרה אזרחית. האישה אינה יכולה לשרת בתפקידים קרביים כיוון שהיא עדיין נתפסת כרחם לאומי. תפקידה כאם חשוב יותר מתפקידה כלוחמת. בישראל קיים קשר חזק בין שירות בצבא ואזרחות טובה. גברים נתפסים כאזרחים טובים יותר מכיוון שהם היו מוכנים להקריב את חייהם. עבור נשים, האמהות היא שנותנת את הכוח הסימבולי, את האזרחות בארץ. הקישור בין קרביות לגבריות כל כך חשוב שגברים דואגים להדיר נשים מיחידות קרביות.

חשיבותו של הצבא למגדור נובעת מהשפעתו החודרת לכל פינה בחברה הישראלית, מהזיהוי החזק של הצבא עם המדינה, מעמדתו המרכזית בתהליך בינוי האומה, מהחשיבות הסמלית של השירות לגבי האזרחות ומהעובדה שגברים ונשים מגויסים כאחד. הצבא מגדיר את השונות בין המינים באמצעות תהליכי הכללה והדרה המבוססים על מגדר וכך תורם לאי השוויון המגדרי. הבסיס החוקי להבחנות בין המינים התפתח תוך שהוא מעניק חשיבות עליונה לביטחון הלאומי וע"י השיח הביטחוני נוצר טשטוש של מבנה השליטה של מערכת היחסים בין המגדרים המהווה חלק מהמשטר הצבאי וזאת על מנת להעניק לגיטימציה לשליטה הגברית על הסמכות להחליט, ליצור ולקבוע וליצור בנשים מחויבות מוסרית להיענות להשארתן מחוץ למנגנוני הכוח של אותה סמכות. הנשים נכללות במשימה הביטחונית כאמהות, רעיות, עובדות ומתנדבות. הן יולדות ילדים ומחזיקות את החזית. ההבחנה בחוק במשך השירות נותנת לצבא תמריץ שלילי נוסף שלא להתייחס לנשים באופן שווה. כמו כן סגירת תפקידים בכירים בפני נשים מונעת מהן את האפשרות ליטול חלק בקביעת המדיניות הממסדת את מעמדן המשני בצבא.