בהשפעת הטלוויזיה ומתוך אילוצי התחרות אתה, גובר הצד הבידורי בעיתונות הכתובה: העיתון נוטה לזנוח את הכתבות המקיפות סביב תופעות ומעדיף את הסיפורים האנושיים, בעיקר "סיפורי הצלחה", רצוי ללא הרחבות תיאוריות, אלא בגוון קל של שיחה עם דמויות מוּכּרות. הדבר בא לידי ביטוי בסגנון לא פורמאלי החותר לסימולציה של דיבור. מאז חדירתה של הטלוויזיה המסחרית לישראל, בתחילת שנות התשעים של המאה ה-20, הורחבה מסגרת הראיונות הטלוויזיוניים. הכנסתם של ראיונות מרובים לכלי התקשורת האלקטרוניים, חלקם הגדול ראיונות בתכניות השיח (טוק שואו), הביאה לזליגת סגנון הראיונות הללו גם לאמצעי התקשורת הכתובים.
בבסיס הריאיון העיתונאי עומדת שיחה פנים אל פנים שנערכה בין המראיין-עיתונאי לבין המרואיין. הריאיון העיתונאי אינו תעתיק גרידא של אותה שיחה, כלומר, אינו שיקוף של שיחה אמיתית, אלא ייצוג דבריו של המרואיין, ייצוג המוכתב במידה רבה על-ידי גורמים חברתיים-תרבותיים. סדירויות המתגלות בעיצוב הסגנוני של ראיונות עיתונאיים מלמדות, שסגנונו האישי של המרואיין או זהותו או אופיו של המראיין אינם הגורמים היחידים התורמים לסגנון הריאיון הכתוב. בצד גורמים אלה משפיעים גורמים כגון תפקידו או מקצועו של המרואיין, סוג הריאיון – ריאיון נושא או ריאיון דיוקן, סוג העיתון – עיתון רציני או פופולארי, ותפיסות מקובלות, בחלקן סטריאוטיפיות על לשון דיבור ועל לשון קבוצות חברתיות שונות.
עיצובו הסגנוני של הריאיון העיתונאי הוא מעשה של בחירה מתוך אופציות. אין המדובר דווקא בבחירה אישית של העיתונאי או העורך, אלא בבחירה מוכתבת נורמות ותפיסות מקובלות בהקשר התרבותי של חברה מסוימת. כיום נהוג לתת ייצוג מכובד לעברית המדוברת בז'אנרים אחדים בעיתונות הכתובה, וביניהם הריאיון העיתונאי. רוב הראיונות העיתונאיים, גם ראיונות נושא עם מומחים או פוליטיקאים, יש בהם גילויים של לשון דיבור, אם יותר ואם פחות. מגוון הראיונות משקף פלורליזם לשוני המייצג קולות שונים בחברה הישראלית.
אפשרויות הבחירה הסגנונית הן, בין השאר: בחירה בקרבה לאחד הקטבים – קוטב לשון כתב ערוכה או קוטב מימזיס של לשון דיבור; בחירה בסוג היסודות הבאים לייצג דיבור, ובמסגרת זו: השארת יסודות דיבור מסוג מסוים מסגנונו המקורי של המרואיין או תגבור והוספה של יסודות מסוג מסוים; אופן פיזור היסודות בטקסט: שכיחות רבה או פיזור סלקטיבי; שכיחות גבוהה בקטע מסוים של הריאיון ושכיחות פחותה בקטעים אחרים; עריכה טקסטואלית של השיחה שבבסיס הריאיון: השמטת חלקים מהשיחה, שינוי בסדר חלקיה – עריכה העשויה לבטא מגמה מסוימת בעיצוב דמותו של המרואיין באמצעות הסגנון.
